היעילות של אטזוליזומאב ובבקיזומאב בסרטן קולורקטלי

חסימה של ציר PD-L1/PD-1 הינה גישה אימונולוגית ידועה לטיפול בסוגי סרטן רבים. עם זאת, לא כל החולים מגיבים למונותרפיה. בבקיזומאב (Bev), נוגדן כנגד VEGF-A, הדגים יעילות קלינית בסרטן קולורקטלי גרורתי (mCRC) וחדירה מוגברת של תאי T לגידולים בניסויים טרום קליניים. החוקרים שיערו כי שילוב אטזוליזומאב (מעכב PD-L1- Atezo) עם Bev יגרום לתגובה חיסונית מוגברת כנגד הגידול ויוביל ליתרון קליני ממושך יותר. עבודה זו מדווחת על תוצאותיו של המחקר הראשון שבחן טיפול עם תרופה הנוגדת PD-L1 ותרופה החוסמת VEGF-A ב-MSI-high mCRC.

במחקר פאזה Ib זה, החולים קיבלו Atezo במינון 1200 מ"ג ו-Bev במינון 15 מ"ג/ק"ג פעם בשלושה שבועות. התוצא העיקרי שנבדק היה הבטיחות של Atezo ו-Bev. תוצאים משניים כללו פעילות נוגדת גידול לפי סטטוס RECIST v1.1 MSI.

במחקר השתתפו עשרה חולי MSI-high mCRC. שלושה משתתפים קיבלו כימותרפיה אחת קודמת ושבעת הנותרים קיבלו שתי כימותרפיות ומעלה. הגיל החציוני היה 52.5 שנים וזמן המעקב המינימלי (טווח) עבור בטיחות היה 2.6 (2.6-20.3) חודשים. חציון הטיפול עם Atezo ו-Bev היה 10.1 חודשים (2-20) ו-9.0 חודשים (2-19) בהתאמה. שיעור השרידות הכוללת לפי RECIST v1.1 היה 30% (רווח בר-סמך 95%: 6.7-65.3%). שרידות כוללת חציונית לא הושגה עם זמן מעקב חציוני של 11.1 חודשים.

אירועים שליליים מכל הדרגות הקשורים בטיפול אירעו ב-80% מהחולים. ל-40% מהחולים היה אירוע שלילי מדרגה 3 או 4 כאשר הנפוץ ביותר היה פרוטאינוריה. לא נצפו אירועים שליליים מדרגה 5. אירוע שלילי אחד גרם להפסקת הטיפול ב-Atezo ושלושה אירועים גרמו להפסקת הטיפול עם Bev.

החוקרים מסכמים כי נצפתה פעילות קלינית ראשונית בחולי MSI-high mCRC המקבלים Atezo ו-Bev וקיבלו בעבר טיפול משמעותי. שיעור השליטה במחלה היה קרוב ל-90%. שילוב התרופות נסבל היטב ולא גרם לרעילות בלתי צפויה.

מקור: 

Hochster, H.S. et al. (2017) The Journal of Clinical Oncology