מאפיינים קליניים ותוצאים של מטופלי לייפת ריאתית אידיופתית אשר אושפזו בשל דלקת ריאות

בעקבות ההגדרה המחודשת והקריטריונים האבחנתיים החדשים להחמרה אקוטית של לייפת ריאות אידיופטית (IPF), אשר הציעו תת חלוקה של החמרה אקוטית כ״מעוררת״, חשוב להעריך את המשמעות של דלקת ריאות בהערכת IPF.

מטרת המחקר הייתה לתאר את המאפיינים הקליניים והתוצאים אצל מטופלי IPF אשר אושפזו בשל דלקת ריאות לאחר הרפורמה שהרחיבה את ההגדרה של החמרות אקוטיות. החוקרים ערכו מחקר רטרוספקטיבי אשר כלל מטופלי IPF.

החוקרים אספו נתונים דמוגרפיים וקליניים, לצד תוצאים מתוך הרשומות הרפואיות. חומרת דלקת ריאות הוערכה באמצעות שיטת דירוג A-DROP (גיל, התייבשות, אי ספיקה נשימתית, הפרעה באוריינטציה ולחץ דם נמוך).

החוקרים מצאו כי ב- 56 מקרים נמצאה דלקת ריאות ו-64 מקרים של החמרה אקוטית מתוך 321 מקרים עם IPF אושפזו במהלך תקופת המחקר. הפתוגן השכיח ביותר היו סטרפטוקוקוס פנאומוניה. תמותה במהלך שלושים יום ותמותה באשפוז היו 14.3% ו-17.9%, בהתאמה, ערכים אשר היו נמוכים משמעותית בהשוואה למקרי ההחמרה האקוטית של IPF. החוקרים מצאו כי רק דירוג A-DROP היה קשור משמעותית לתמותה תוך 30 יום מדלקת ריאות.

החוקרים סיכמו כי תמותה אצל חולי IPF אשר אושפזו בשל דלקת ריאות הייתה נמוכה משמעותית בהשוואה למקרים של החמרה אקוטית של IPF. כמו כן, דירוג A-DROP היה קשור משמעותית לתמותה מדלקת ריאות בתוך 30 יום.

מקור: 

 Wada et. al (2020) Journal of Respiratory Medicine and Lung Disease 5(1): 1049